בנין המרכז למורשת יהדות אתיופיה מתוכנן ע"י סטיו אדריכלים כפביליון הממוקם בין וסביב עצים קיימים עם מהלך הכניסה החוצה את הבנין לשני אגפים. התכנון נופי מכוון להנגשת תנועת מבקרים דרך הבניין תוך הגבהתה מעל שורשי עצים קיימים. השקמים והחרובים הקיימים הינם עצים בוגרים בעלי ערכיות גבוהה, שגם הבנין וגם הפיתוח הנופי סביבו מחויבים לשמר.
הריצוף המוצע למבואה הוא בטון כורכרי, שמלבד התאמתו לעיצוב הבנין, מאפשר רציפות חומרית בין שיטת בניה קונבנציונלית על מצעים לבין רצפת בטון מנותקת מהקרקע ("דק") על כלונסאות. דק הבטון מנותק מהקרקע, "מרחף" כ10-20 ס"מ מעל שורשי העצים ומיועד להגן עליהם מפני הידוק מצעים של ריצוף קונבנציונלי וחנק שעשוי להוביל לאובדנם. שטחו של הדק מותאם לאזורי הגנת השורשים, שהגדיר אגרונום הפרויקט.
קישור לעמוד הפרויקט.
