מרכז מורשת יהדות אתיופיה

תכנון נופי למרכז מורשת יהדות אתיופיה ב'פארק המשפחות' בראשון לציון.

'פארק המשפחות' הוקם בשנות ה90 כ'גן הזכרון' בתכנון שזכה בפרס קרוון של תכנון נוף בע"מ. הגן מכיל מספר רב של אנדרטאות ופסלים העוסקים בשואה ובגבורה ומתאפיין בצמחיה בוגרת וסדרה של מעגלי שבילים. בשנים האחרונות, עיריית ראשון לציון מובילה מהלך של הוספת תכנים ופעילויות לגן, כאשר המרכז המוצע ממוקם במעגלו המזרחי של הגן. בנין המרכז למורשת יהדות אתיופיה מתוכנן ע"י סטיו אדריכלים כפביליון הממוקם בין וסביב עצים קיימים עם מהלך הכניסה החוצה את הבנין לשני אגפים.

התכנון הנופי עוסק בשני נושאים עיקריים. הראשון מכוון ליצירת מבואה מזמינה ונגישה אל הבנין, שגם תבטיח תנאים מיטביים לשימור העצים הקיימים. השקמים והחרובים הקיימים הינם עצים בוגרים בעלי ערכיות גבוהה, שגם הבנין וגם הפיתוח הנופי סביבו מחוייבים לשמר. השני, עוסק ב"מסגרת" של המבנה – הסדרת השביל המעגלי-היקפי, כחלק מתהליך התחדשות גן הזכרון והתפתחותו לפארק המשפחות.

הפיתוח סביב המבנה כולל מבואה מרוצפת בין שני אגפי הבנין וגינון סביב הבנין עד לשביל ההיקפי. הריצוף המוצע למבואה הוא בטון כורכרי, שמלבד התאמתו לעיצוב הבנין, מאפשר רציפות חומרית בין שיטת בניה קונבנציונלית על מצעים לבין רצפת בטון מנותקת מהקרקע ("דק") על כלונסאות. דק הבטון מנותק מהקרקע, "מרחף" כ10-20 ס"מ מעל שורשי העצים ומיועד להגן עליהם מפני הידוק מצעים של ריצוף קונבנציונלי וחנק שעשוי להוביל לאובדנם. שטחו של הדק מותאם לאזורי הגנת השורשים, שהגדיר אגרונום הפרויקט.

המרכיב שני של התכנון הנופי עוסק, כאמור, בשביל ההיקפי הממסגר את הבנין. שביל זה ברוחב 3 מ' הינו הראשון והמזרחי ביותר מבין סדרה של שבילים מעגליים המרכיבים את מערך התנועה הראשי והמקורי של הפארק. במרכזו נבנתה תעלת מים, שמקורה במזרקה צנועה בכניסה לפארק והיא יורדת ומתפתלת מערבה לאורך כל הפארק, תחת השבילים, בסדרה של גשרי פלדה ועץ. המזרקה ואמת המים אינן פעילות כבר שנים ונבחנת כרגע החלטה על המשך הפעלתן או פירוקן. השביל עצמו ירוצף מחדש באבנים משתלבות בהתאם לשדרוג השבילים בחלקו המערבי של הפארק ויוגבה על מנת להימנע ממדרגות בגישה לבנין מכיוון מערב. שינויים אלה מייתרים את הגשר הקיים והוא יפורק במסגרת עבודות הפיתוח.